4.שעות עבודה

מטרת הפרק היא לפרט את שעות העבודה וההפסקות החל על עובדי צה״ל, בהתאם לדרישות החוק ופקודות הצבא.
המדיניות קובעת כי היקף שעות העבודה השבועיות (נטו – לאחר ניכוי הפסקה) הנדרשות מעובד צה״ל עומד על 40 שעות, ומפרטת את אופן חלוקתן היומית בהתאם למבנה השבוע ביחידה (5 או 6 ימי עבודה).
כמו כן, הפרק מפרט את משך ההפסקה המינימלי המחויב, תוך הבחנה בין עובד כפיים לעובד שאינו עובד כפיים, ואת הכללים הנוגעים לויתור על הפסקה וליציאה ממקום העבודה במהלכה.
המדיניות מחילה עצמה על כלל עובדי צה״ל, תוך ציון קבוצות עובדים ספציפיות להן חלים הסדרים אחרים ומפנה להוראות משלימות הנוגעות לשעות נוספות, תורנות וחגים.

•הפסקה: הפסקה המחושבת כחלק משעות המנוחה המינימליות להן זכאי העובד. הפסקה זו אינה נכללת במניין שעות העבודה השבועיות.

•עובד שאינו עובד כפיים: עובד המועסק בעבודה פקידותית-מנהלית, כטכנאי הדרכות והתקנות למוצרי אלקטרוניקה, כטכנאי אלקטרוניקה, כעובד חינוך, או בכל עבודה אחרת שנקבע כי אינה עבודת כפיים או שיקבע כך על-פי דין.

•עובד כפיים: עובד שעבודתו מוגדרת כעבודת כפיים על-פי דין.

1.אישור חריגה משעות העבודה: העסקת עובדי צה״ל בשעות עבודה שונות מאלה המפורטות בהוראה זו טעונה אישור מוקדם של מרכז תע״ץ - ענף שכר.

2.פירוט הסדרים חריגים: מרכז תע״ץ מפרט את ההסדרים הקיימים לעובדים ספציפיים (כגון רופאים, מורים, גננות, מדריכי טיסה, צנזורים ונהגי הובלה) להם קיים הסדר אחר בעניין שעות עבודה המפורט בהוראות מרכז תע״ץ ובהסכמים.

1.יישום והקפדה על שעות עבודה: קצין משא״ן ע״צ יפעל להקפדה על עבודה בהיקף של 40 שעות שבועיות נטו, ויקבע את שעות הפעילות במקום העבודה (התחלה, הפסקות וסיום עבודה) בהתאם לצרכי היחידה, בכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951.

2.בקרה על הפסקות: קצין משא״ן ע״צ יוודא כי עובד צה״ל מועסק בהתאם למשך ההפסקה המינימלי הנדרש על-פי סוג העובד ומשך יום העבודה.

3.מניעת ויתור על הפסקה: קצין משא״ן ע״צ יוודא כי עובדי צה״ל אינם מוותרים על זכותם לקבלת הפסקה, כנדרש במדיניות, בין אם ההפסקה מתרחשת בתחילת היום ובין אם במהלך היום.

4.חישוב שעות נטו: קצין משא״ן ע״צ יבצע בקרה על כך שזמן ההפסקה לא ייחשב כחלק משעות העבודה ולא ייכלל במניין 40 שעות העבודה השבועיות.

5.טיפול בחריגים: קצין משא״ן ע״צ יטפל בקבלת אישור מוקדם של מרכז תע״ץ - ענף שכר, טרם העסקת עובדים בשעות עבודה שונות מאלה המפורטות בהוראה זו או בפרק 40 ו-41 באוגדן המדיניות של מרכז תע״ץ.

1.שעות העבודה הרגילות (נטו – לאחר ניכוי הפסקה): עובד צה״ל יעבוד 40 שעות שבועיות.

2.סייגים לתחולת 40 השעות השבועיות: הכלל בדבר 40 שעות שבועיות לא יחול על עובדים להם קיים הסדר אחר בעניין שעות עבודה, המפורט בהוראות מרכז תע״ץ ובהסכמים.עובדים אלו כוללים: רופאים, מורים, גננות, ע. לגננות, מדריכי טיסה, צנזורים ביחידת הצנזורה הצבאית, נהגי הובלה וכו'.

3.משך ההפסקה המינימלי לעובד צה״ל (ליום עבודה של שש שעות, לפחות):

-עובד כפיים: שלושת-רבעי השעה (45 דקות), לפחות, מהם חצי שעה (30 דקות) רצופה, לפחות.

-עובד שאינו עובד כפיים: חצי שעה (30 דקות) רצופה לפחות.

1.כללי הפסקה נוספים:

-ביום עבודה הקצר משש שעות אין חובה לתת הפסקה.

-עובד אינו יכול לוותר על הפסקה הניתנת לו, בין אם מתרחשת בתחילת היום ובין אם מתרחשת במהלך היום.

-בעת ההפסקה רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד.

-זמן ההפסקה לא ייחשב כחלק משעות העבודה ולא ייכלל במניין שעות העבודה השבועיות (40 שעות נטו).

5.הנחיות משלימות:

-עבודה בשעות נוספות תהיה בהתאם להוראה 24-62.

-שעות העבודה בערבי חג, שבתות וחגים יהיו כמפורט בהוראה 40-02.

-עבודה בתורנות תהיה בהתאם להוראה 40-51 באוגדן המדיניות.

1.במקרה של צורך לשנות את שעות הפעילות הקבועות של מקום העבודה (התחלה, הפסקות, סיום), הסמכות הנתונה למערכת הביטחון מאפשרת גמישות בהתאם לצרכים, אך כללי ההפסקה וסך 40 השעות השבועיות נטו נותרים מחייבים.

2.וודא כי העובדים מודעים לכך שהזכות להפסקה היא חובה, וכי לא ניתן לוותר עליה מכל סיבה שהיא, לרבות מתוך רצון 'לצבור' שעות ולסיים מוקדם יותר.

3.יש להקפיד על ההבחנה המדויקת בין עובד כפיים לעובד שאינו כפיים, כיוון שהבחנה זו מכתיבה את משך ההפסקה המינימלי המחויב (45 דקות לעומת 30 דקות רצופות, בהתאמה).