26.מחלה רגילה

מטרת הפרק היא לעגן את תנאי הזכאות של עובד צה״ל לקבלת תשלום בעד דמי מחלה ואת האופן שבו יש לדווח על היעדרות זו, כמשלים לפקודת מטכ"ל 41.0607.המדיניות חלה על כלל העובדים האזרחים בצה״ל (למעט אוכלוסיית הסטודנטים), והנושאים המרכזיים הכלולים בו הם: שיעורי צבירת ימי המחלה בהתאם לימי התעסוקה ואחוז המשרה, תקרת הצבירה המקסימלית לניצול וזכאות לפדיון בפרישה, תנאי ניצול ימי המחלה (כולל דרישות לאישור רפואי), והאחריות לדיווח, תיעוד, ואישור דוחות התעסוקה.

1.דמי מחלה: תשלום המגיע לעובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה, בהתאם לחוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976. התשלום משולם החל מהיום הראשון להיעדרות.

2.ימי מחלה: יתרת הזכאות המצטברת של העובד, ממנה מתבצע ניצול דמי המחלה. הזכאות נצברת מדי חודש בהתאם לימי התעסוקה ואחוז המשרה.

3.אחוז משרה חלקי: העסקה שאינה בהיקף מלא, המזכה את העובד בצבירת ימי מחלה באופן יחסי לאחוז משרתו.

4.פדיון ימי מחלה: תשלום בעד ימי המחלה שנצברו מעבר לתקרת הניצול המקסימלית, הניתן לניצול בפרישה בלבד בהתאם לתנאי הזכאות המפורטים בהוראות 21-01 ו-21-21.

5.תקן יומי: מספר שעות העבודה המלאות הנדרשות מהעובד לביצוע ביום עבודה.

6.עובד גמיש: עובד המועסק במתכונת גמישה, שדיווח שעות המחלה עבורו נבחן בראייה חודשית.

1.דיווח דמי המחלה: ימי המחלה מדווחים בדו"ח התעסוקה ביחידה, באחריות קצין משא״ן ע״צ.

2.אישור תקינות דוחות: מפקד היחידה אחראי לאשר את תקינות הדוחות המדווחים לקובץ הרישום האישי.

3.תיעוד אסמכתאות: קצין משא״ן ע״צ אחראי לתיקוף האסמכתאות והאישורים הנלווים לדוחות התעסוקה ביחידה למשך שבע שנים.

1.כללי הזכאות והצבירה לימי מחלה

א.בסיס הזכאות: בהתאם לקבוע בחוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976, זכאי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לקבל תשלומים עבור ימי מחלתו.

ב.תנאי לתשלום: התשלום עבור ימי המחלה הנו החל מהיום הראשון להיעדרות ומותנה בהצגת אישור מרופא.

ג.אוכלוסיית סטודנטים: כללי הזכאות והצבירה לימי מחלה לאוכלוסיית הסטודנטים מפורטים בהוראה 41-41.

ד.טבלת צבירת זכאות ימי מחלה חודשית ושנתית

תשלום דמי המחלה מתבצע מתוך זכאות ימי המחלה שצובר העובד מדי חודש, ע"פ הטבלה הבאה:

ה.תנאי לצבירה חודשית מלאה: צבירת זכאות חודשית זו מותנית בעבודה מלאה במשך כל החודש ללא שעות או ימי היעדרות שאינם מזכים בתשלום.

ו.צבירה יחסית:

-במידה ולעובד ישנם ימי היעדרות שאינם מזכים בתשלום, ייצבר חלק יחסי מהזכאות החודשית באותו חודש.

-לעובד באחוז משרה חלקי, ייצברו ימי מחלה באופן יחסי לאחוז משרתו.

2.צבירת ימי מחלה ותקרת ניצול

א.צבירה לשימוש עתידי: ימי מחלה שלא נוצלו נצברים לעובד לשימוש עתידי.

ב.טבלת תקרת צבירת ימי מחלה מקסימליים

ג.קיימת תקרת צבירה לימי מחלה שניתנים לניצול, עפ"י הטבלה הבאה:

ד.הסבר על צבירה מעבר לתקרה: במידה והעובד הגיע לתקרת הצבירה לניצול, לא ייצברו לו ימי מחלה לימי הצבירה לניצול.

ה.קופת פדיון: כל יום מעבר לתקרת הצבירה יילקח לקופת פדיון ימי מחלה. קופה זו תהיה מנוצלת בפרישה בלבד, במידה והעובד זכאי (עפ"י המפורט בהוראות 21-01 ו-21-21).

ו.סיום העסקה שלא בפרישה: עובד שמסיים העסקה שלא בפרישה אינו זכאי לפדיון ימי מחלה שנצברו כלל.

3.ניצול ימי מחלה ותנאי האישור

א.אישורי מחלה: אישור מחלה חייב להיות חתום על ידי רופא (לרבות דיגיטלית), ולהכיל את הפרטים הבאים:

-שם החולה ומספר ת"ז.

-התקופה בה העובד לא מסוגל לעבוד עקב מחלה.

-שם הרופא וחתימתו.

-תאריך הוצאת האישור.

ב.מגבלת אישור רופא רגיל: רופא יכול לתת אישור מחלה לתקופה שלא עולה על 30 יום.

ג.תקופות ארוכות: לתקופות היעדרות ארוכות יותר (מעל 30 יום) יינתנו אישורים רק בהמלצת רופא מומחה או רופא מחוזי.

ד.ניצול חלקי: ניתן לנצל ימי מחלה בימים שלמים או בחלקי ימים, הכל עפ"י אישור המחלה שהתקבל.

ה.דיווח שעות מחלה: שעות מחלה ידווחו רק במקרים בהם קיים חוסר לתקן יומי של העובד.

ו.עובד גמיש – השלמת שעות חודשית: במקרה בו העובד דווח שעות מחלה (כאמור בסעיף הקודם), אך בראייה חודשית השלים את תקן שעות העבודה המלא שלו:

-לא תופחת יתרת שעות המחלה של העובד.

-שעות המחלה לא יילקחו בחשבון לטובת חישוב השכר.

ז.ניצול בחוסר זכאות: ניצול ימי מחלה בתשלום יתאפשר כל עוד קיימת לעובד יתרת זכאות לימי מחלה. במידה וניצול ימי המחלה חורג מהזכאות שנצברה לעובד, יבוצע ניכוי בהתאם משכרו.

ח.טענה כוזבת: במידה ומתברר שעובד הגיש אישור מחלה על יסוד טענה כוזבת, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות, ויינקטו נגדו צעדים משמעתיים.

4.שמירת אסמכתאות

א.האסמכתאות והאישורים הנלווים לדוחות התעסוקה יתויקו ביחידה לתקופה של שבע שנים.

ב.מטרת התיקוף היא לצורך בקרה וביקורת, וכן כמסמך משפטי שיוצג בבית המשפט בשעת הצורך.

1.בקרת אישורים רפואיים: ודא כי אישורי מחלה לתקופות ארוכות מ-30 יום אכן ניתנו בהמלצת רופא מומחה או רופא מחוזי, כנדרש.

2.הנחיה לתיעוד: הנחה את גורמי הדיווח ביחידה לשמור על תיקוף מסודר של כל האסמכתאות (אישורי רופא) הנדרשות לשבע שנים, בהיותן מסמכים בעלי משמעות משפטית.