22.חופשת לידה - חל״ד

מטרת הפרק היא להגדיר ולפרט את הכללים, הזכויות, מנגנוני הדיווח ותהליכי העבודה הנוגעים לחופשת לידה (חל"ד) של עובדי צה"ל. הפרק מסדיר את תחולת המדיניות על היולדות ועל אוכלוסיות זכאיות נוספות, מפרט את משך החופשה בתשלום ושלא בתשלום בהתאם לוותק, ומציג את התנאים והפרוצדורות לקיצור, הארכה, פיצול או מימוש משותף של חופשת הלידה. כמו כן, הפרק מפרט את זכויות ההיעדרות של עובד שבת זוגו ילדה, את מנגנוני שמירת הזכויות הסוציאליות והקופות במהלך החופשה, ואת אופן הדיווח ברשומה הצה"לית באמצעות יישומון 'צ'360' ומערכת 'אנשים'.

•חופשת לידה (חל"ד): תקופת היעדרות זכאית מעבודה עקב לידה, המורכבת מחלק בתשלום (על ידי הביטוח הלאומי) וחלק ללא תשלום, בהתאם לוותק העובד/ת בצה"ל.

•חופשה ללא תשלום (חל"ת): תקופת היעדרות מהעבודה שאינה ממומנת על ידי המעסיק או הביטוח הלאומי, ואינה נחשבת לצבירת זכויות התלויות בוותק.

•חודשי אכשרה: תקופת עבודה מצטברת הנדרשת על פי חוק הביטוח הלאומי לצורך קביעת הזכאות וגובה התשלום של דמי הלידה.

•שכר נומינאלי: ערך נקוב של שכר ללא התאמות או חישובים נוספים, המשולם בראשון לחודש בגין החודש שחלף על פי הזכאויות הבסיסיות של הפרט.

•הורים מיועדים: הורים המקבלים תינוק למשמורת מאם פונדקאית במסגרת הליך פונדקאות.

1.ניהול, התוויה ובקרה על יישום מדיניות חופשות הלידה וההיעדרויות עבור כלל עובדי צה"ל בהתאם להוראות.

2.הגדרת מנגנוני הדיווח והטמעתם במערכות משאבי האנוש היחידתיות והכלל-צה"ליות (מערכת 'אנשים' ויישומון 'צ'360').

3.פיקוח על תהליכי הסדרת חבויות, שמירת זכויות סוציאליות וניכויי שכר מול מוקד מופת וביטוח לאומי.

4.הגדרת נוהלי הדיווח והבקרה במצבים חריגים, כגון פיצול חל"ד, הארכות עקב אשפוז, היעדרות בן זוג, והזנות ידניות ברשומה הצה"לית.

1.קבלת דיווחים מעובדים/ות בגין יציאה לחופשת לידה, ובדיקה ואישור של אינדיקציית 'יתל"יה רגילה' (תקופת לידה והורות - 15 השבועות הראשונים) בשולחן העבודה האישי במערכת 'אנשים'.

2.ביצוע הזנה ידנית מיידית ברשומה הצה"לית של יציאה לחופשת לידה במקרים שבהם לא ניתן לדווח באמצעות יישומון 'צ'360' (לרבות לידת תאומים או אשפוז ממושך), על בסיס אישור לידה שהוגש על ידי העובד/ת.

3.הזנה ידנית ברשומה הצה"לית של 11 השבועות הנוספים ללא תשלום כבר בשלב הדיווח הראשוני (בהתאם לזכאות העובדת).

4.קבלת הודעה מראש מעובדת המבקשת לקצר את חופשת הלידה (וויתור על 11 השבועות הנוספים או חלקם) ועדכון המפקד הישיר.

5.קבלת הצהרה להארכת חל"ת לאחר חל"ד מהעובדת, ודיווח ברשומה הצה"לית על 'חל"ת לאחר חל"ד' בהתאם לכללים.

6.קבלת והזנת דיווחי היעדרות של עובד שבת זוגו ילדה (ימי מחלה, חופשה שנתית, יום משפחה, חל"ד משותפת, חל"ד מפוצלת) בכפוף לקבלת המסמכים הרפואיים, אישורי הלידה והצהרות הוויתור הנדרשות.

1.תנאי זכאות ומשך חופשת הלידה:

א.עובדת שעבדה בצה"ל 10 חודשים לפחות לפני תאריך הלידה (או התאריך המשוער): זכאית ל-26 שבועות חל"ד (15 שבועות בתשלום ע"י ביטוח לאומי ו-11 שבועות ללא תשלום).

ב.עובדת שעבדה בצה"ל פחות מ-10 חודשים: זכאית ל-15 שבועות חל"ד בלבד. מספר השבועות בתשלום ייבחר פרטנית מול ביטוח לאומי בהתאם לחודשי האכשרה.

ג.הקדמת חל"ד: העובדת רשאית לנצל עד 7 שבועות מתוך החל"ד לפני יום הלידה המשוער, בכפוף לאישור רפואי המציין את התאריך המשוער.

ד.צבירת זכויות: חל"ד נחשבת לצבירת כל הזכויות התלויות בוותק (וותק לדרגה, דמי הבראה, צבירת ימי חופשה ומחלה). החל"ד אינה ניתנת לפדיון בכסף.

2.אוכלוסיות נוספות הזכאיות לחופשת לידה:

א.בני זוג מאותו מין (המוכרים כנשואים/ידועים בציבור ע"י ביטוח לאומי).

ב.הורים מאמצים.

ג.הורים מיועדים – המקבלים תינוק למשמורת לאם פונדקאית.

ד.פונדקאות – יולדת או הליך פונדקאות.

ה.הורים שקיבלו לאומנה ילד שגילו עד 10 שנים לתקופה העולה על 6 חודשים מיום קבלת הילד.

3.קיצור חופשת לידה:

א.העובדת רשאית לוותר על 11 השבועות הנוספים (או חלקם) בהודעה מראש למפקד הישיר ולקצין משא״ן ע״צ ביחידה.

ב.המעסיק אינו רשאי לדחות את חזרתה לעבודה למשך יותר מ-4 שבועות מיום הודעתה.

4.הארכת חופשת לידה ופיצולה:

א.לידת מרובת ילדים: זכאות להארכת החל"ד בשלושה שבועות נוספים לכל ילד נוסף, החל מהילד השני.

ב.אשפוז יולדת או נולד (15 ימים לפחות במהלך החל"ד):

•אשפוז היולדת: זכאית להאריך את החל"ד לתקופת האשפוז, עד 4 שבועות לכל היותר.

•אשפוז הנולד: זכאית להאריך את החל"ד לתקופת האשפוז, עד 20 שבועות נוספים (אם זכאית לדמי לידה בעד 15 שבועות) או עד 12 שבועות נוספים (אם זכאית לדמי לידה בעד 8 שבועות).

•האשפוז אינו חייב להיות רציף. העובדת רשאית לפצל את החל"ד כך שלפחות 3 שבועות יהיו מיד לאחר הלידה והיתרה במהלך האשפוז או בסיומו.

•תהליך הגשה: מילוי טופס תביעה לביטוח הלאומי בצירוף אישור בית חולים (פרטי יולדת ונולד, זמן אשפוז) ואישור המעביד על פיצול/הארכה.

ג.הארכה בחל"ת: זכאות להאריך מעבר ל-26/15 שבועות באמצעות חל"ת עד 10 חודשים ברציפות לחל"ד, בתנאי שלא תועסק בעבודה אחרת. תקופה זו אינה נחשבת לצבירת זכויות בוותק. על העובדת לעדכן את מפקדה הישיר ולמלא הצהרה להארכת חל"ת לאחר חל"ד שתועבר לקצין משא״ן ע״צ.

ד.לידת תינוק ללא רוח חיים (לאחר 22 שבועות היריון לפחות): זכאות לחל"ד מלאה. ניתן לקצר את החל"ד באישור רופא, ובלבד שתכלול לפחות 3 שבועות לאחר הלידה.

5.היעדרות עובד צה"ל (בן זוג) בתקופת ההיריון ולאחר הלידה:

א.היעדרות עקב לידה/בדיקות/טיפולים: עד 7 ימים מיתרת המחלה הצבורה שלו (כולל יום הלידה) בכפוף לאישורים רפואיים/אישור לידה.

ב.יום משפחה: זכאות להשתמש בסימול "יום משפחה" ביום הלידה או הברית/ה, בכפוף לכללי הוראה 80-16 באוגדן המדיניות ובהגשת אישור לידה.

ג.היעדרות ב-5 הימים שלאחר הלידה: 3 ימים ראשונים ייחשבו כחופשה שנתית (שכר מלא; בהעדר ימי חופשה – כחל"ת). 2 הימים האחרונים ינוכו מ-7 ימי המחלה. בכפוף לאישור לידה.

ד.אי-מסוגלות בת הזוג: עובד שבת זוגו אינה מסוגלת לטפל בנולד עקב נכות או מחלה והילד בטיפולו הבלעדי – יוכל לממש את יתרת החל"ד או חל"ד מלאה (כולל הארכות) בכפוף לאישור רפואי מתאים.

ה.חל"ד משותפת:

•7 ימים במהלך החל"ד של בת הזוג, בכפוף להגשת הצהרה בכתב של בת הזוג על ויתור דמי לידה עבור השבוע האחרון לקצין משא״ן ע״צ.

•בלידת מרובת ילדים: רשאי לממש תקופה רצופה של 7 עד 14 ימים מתוך 3 שבועות ההארכה לכל ילד נוסף, בנוסף ל-7 הימים לעיל. נדרשת הצהרת ויתור מבת הזוג (חופשתה תתקצר בהתאם).

•חל"ד משותפת ניתנת לאחר יום הלידה בלבד.

ו.פיצול חל"ד עם בת הזוג (לפחות 6 שבועות ראשונים ע"י בת הזוג):

•בת זוג זכאית ל-26 שבועות, עובד מועסק כאע"צ שנה ומעלה: עד 20 שבועות חל"ד (סך החופשה של שניהם עד 26 שבועות).

•בת זוג זכאית ל-26 שבועות, עובד מועסק כאע"צ פחות משנה: עד 15 שבועות חל"ד (סך החופשה של שניהם עד 26 שבועות).

•בת זוג זכאית ל-15 שבועות: עד 9 שבועות חל"ד (סך החופשה של שניהם עד 15 שבועות).

•פרוצדורה: עצמאיות – הצהרת בת הזוג על חזרה לעבודה; שכירות – אישור מעסיק על חזרה לעבודה. בשני המקרים חובה להגיש לקצין משא״ן ע״צ הצהרת בכתב מבת הזוג על ויתור יתרת החל"ד.

6.שמירת זכויות וניכויים:

א.במהלך 15 שבועות ראשונים בתשלום: המעסיק ממשיך להפריש לקופות (פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח חיים, ביטוח חיים בן זוג, ביטוח שיניים). כמו כן ממשיכים חיובים ביזמת העובדת (ביטוח בריאות, ביטוח רכב).

ב.ניכוי חובות: החוב מנוכה אוטומטית מהשכר לאחר החזרה מחל"ד. העובדת יכולה לבצע הסדרת חבויות מול מוקד מופת כדי למנוע הצטברות חוב.

ג.הלוואות: באחריות העובדת להסדיר מול הבנק; בהעדר הסדרה, ינוכה מהשכר עם החזרה בהתאם לדרישת הבנק.

ד.במהלך 11 שבועות ללא תשלום: אין שמירת זכויות לקופות ע"י המעסיק, ועליה לבצע שמירת זכויות לקופות באופן עצמאי.

1.מניעת חובות שכר ממיותרים: יש להקפיד ולדאוג לדיווח יציאה לחופשת לידה ברשומה לפני מועד גזירת השכר החודשי; דיווח שמתבצע לאחר מועד גזירת השכר מייצר חוב עקב תשלום שכר נומינאלי שלא כדין.

2.הזנה כפולה במועד הדיווח: בעת דיווח יציאה לחל"ד (15 השבועות הראשונים), יש לזכור להזין ידנית ברשומה הצה"לית מראש גם את 11 השבועות הנוספים ללא תשלום עבור עובדת הזכאית לכך.

3.טיפול במצבי דיווח חריגים: במקרים שבהם העובדת אינה יכולה לדווח ביישומון 'צ'360' (כגון בלידת תאומים או אשפוז ממושך), יש להנחותה להמציא אישור לידה ולבצע עבורה הזנה ידנית מיידית במערכת.

4.המלצה על הסדרת חבויות מראש: מומלץ להנחות עובדת היוצאת לחל"ד לבצע הסדרת חבויות מול מוקד מופת במהלך החל"ד, על מנת למנוע ניכויים חדים מהשכר והצטברות חובות במועד חזרתה לעבודה.