10.תפילות בזמן העבודה

מטרת הפרק היא להגדיר באופן מפורט את זכויות עובדי צה״ל בנוגע למימוש זכות התפילה במהלך יום העבודה, ולהנחות את גורמי המשא״ן ואת מפקדי היחידות באופן יישום מדיניות זו.
מדיניות זו מתבססת על עיגון הזכות להתפלל בתיקון מספר 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951, אשר הקנה לעובדים זכות חוקית לבצע תפילות במהלך שעות העבודה, ועל הוראות פקודת מטכ"ל 34.0302.
פקודה זו מציבה את החובה הפיקודית להבטיח את זכות התפילה לכלל המשרתים בצה"ל, כולל עובדי צה"ל, תוך תחימת זמנים ברורים לאוכלוסייה היהודית.
תחולת הפרק היא על כלל עובדי צה״ל. הפרק מפרט את אופן קביעת זמני התפילה, הדורשת איזון בין דתו של העובד לבין צורכי העבודה והאילוצים הייחודיים של היחידה, את משכי התפילות המאושרים לעובדים יהודיים בהתאם לדין הצה"לי, ואת האפשרות המעשית והמומלצת לחפוף את זמני התפילות עם זמני ההפסקות לצורך יצירת שגרת עבודה יעילה ומכבדת.

1.תיקון מספר 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951: עיגון חוקי של זכותו של העובד להתפלל במהלך יום העבודה, וקובע כי זמן התפילה ייקבע על ידי מקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה ובהתחשב בדתו של העובד.

2.פקודת מטכ"ל 34.0302: פקודה מטכ"לית מחייבת הקובעת את חובת מפקדי היחידות להבטיח את זכות התפילה לכלל המשרתים בצה"ל, כולל עובדי צה"ל, וכן תוחמת את שעות התפילה ואת משכיהן לאוכלוסייה היהודית בימי חול.

1.קביעת זמני תפילה: קצין משא״ן ע״צ יסייע למפקד היחידה בקביעת זמן התפילה עבור העובדים, כאשר הקביעה הסופית תתבצע על ידי מפקד היחידה או הגורם המוסמך על ידו, וזאת "בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה ובהתחשב בדתו של העובד". קביעה זו דורשת גמישות ניהולית.

2.שיקול צורכי היחידה והאילוצים המבצעיים: יש לוודא כי ההתחשבות בדתו של העובד ובדרישות התפילה מתבצעת תוך הקפדה על שמירת רציפות תפקודית, צורכי היחידה והאילוצים המיוחדים הקשורים באופי העבודה (כגון משמרות, עבודה מול קהל או פעילות מבצעית).

3.הבטחת זכות על פי פקודה: יש להבטיח באופן פעיל את מימוש זכותם של כלל עובדי צה״ל להתפלל, תוך עמידה בהוראות ובמשכי הזמנים המוגדרים בפקודת מטכ"ל 34.0302 לעובדים יהודיים, ובכבוד לצרכים של עובדים בני דתות אחרות.

1.בסיס חוקי ומחייב: זכות העובד להתפלל במהלך יום העבודה מעוגנת באופן חוקי ומחייב בתיקון מספר 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951, וכל יחידה מחויבת לכבד וליישם אותה.

2.מסגרת מוגדרת לעובדים יהודיים: בכל הנוגע לעובדים יהודיים, ניתן ורצוי להיעזר בהוראות פקודת מטכ"ל 34.0302. הפקודה תוחמת את השעות המותרות לקיום התפילות ואת משך הזמן המקסימלי המוקצב לכל תפילה (שחרית, מנחה וערבית) בימי חול, ומספקת מסגרת אחידה להתנהלות מול העובדים.

3.חפיפת זמנים עם הפסקות: על מפקד היחידה וקצין משא״ן ע״צ לבחון באופן יזום אפשרות לקבוע את זמני ההפסקות (כגון הפסקת צהריים) באופן שיחפפו באופן מלא או חלקי את השעות בהן ניתן לקיים את התפילות. חפיפה זו היא הדרך המועדפת ליישום ההוראה, שכן היא מבטיחה כי חלק עיקרי, ואף כל, מזמן התפילה יבוא על חשבון הפסקת העובד ולא יפגע ברצף העבודה.

דוגמה להמחשה מעשית: על מנת להבטיח עמידה בדרישת ההוראה וניצול יעיל של זמן, אין כל מניעה לקבוע כי הפסקת הצהריים תהיה בין השעות 13:15 עד 13:45 ושתפילת מנחה תתקיים בין השעות 13:15 עד 13:30. באופן כזה יובטח כי 15 הדקות המוקצבות לתפילת מנחה יבואו במלואן על חשבון הפסקת העובד, ללא פגיעה בזמן העבודה נטו.

1.איזון אילוצים מוקפד: בעת סיוע למפקד בקביעת זמני התפילה, הקפד על עמידה מדויקת בדרישת החוק ופקודות הצבא, תוך הקפדה יתרה על שמירת רציפות תפקודית ואי פגיעה באילוצים המיוחדים הקשורים בהמשך רציף של העבודה.

2.מיצוי חפיפת הפסקות כאמצעי ניהולי: מומלץ לבחון ולקבוע את זמני ההפסקות היומיות כך שיחפפו ככל הניתן את זמני התפילה. יש להדגיש בפני מפקדי היחידות כי זהו מנגנון ניהולי יעיל המאפשר כיבוד זכויות העובד לצד שמירה על סדרי העבודה.

3.טיפול בבני דתות אחרות: בעת טיפול בבקשות עובדים שאינם יהודים, יש לפעול ברוח החוק המנחה להתחשב בדתו של העובד, תוך שימוש במנגנון האיזון מול צורכי העבודה והאילוצים המבצעיים.